זוגות רבים שעומדים בפני גירושין, מנסים להבין כמה מזונות עבור הילדים הם יצטרכו לשלם, או לקבל מבת/בן הזוג שלהם, לאחר שיתגרשו.
לצורך זה רבים פונים למחשבון מזונות כזה או אחר, שאפשר למצוא באתרים רבים באינטרנט.
אנחנו הרי מחשבים משכנתא, החזרי הלוואות, ביטוחים- אז למה לא מזונות?   
הם מכניסים פרטים נדרשים, מקבלים מספר מסוים, ומרגע זה, הרבה מהם בטוחים שהמספר הזה הוא פחות או יותר הסכום שיקבלו או ישלמו.

אלא מה? המציאות כמו תמיד, מורכבת הרבה יותר.
מחשבוני המזונות הם מאוד פשטניים, ויש פרמטרים מורכבים יותר במזונות, שלא ניתן להכניס אליהם, או שבני הזוג בכלל לא יודעים שהם צריכים להכניס אותם. כך נוצר עיוות בתפיסת המזונות. העיוות הזה עלול להשפיע על ההחלטות שבני הזוג יקבלו לקראת הגירושים, על בסיס נתונים לא נכונים.
כאשר הם יגיעו לבצע הסכם גירושין אם ע"י גישור או באמצעות הליך שיפוטי בית משפט, הם עלולים למצוא את עצמם מופתעים מסכומי המזונות האמיתיים שיהיו בסופו של דבר.
אז בואו נדבר קצת על הדרך לחשב מזונות, מה כן מכניסים בחישוב, ומה לא מכניסים בחישוב.

ראשית כל- משפט הבהרה: חשוב לי להדגיש שאני מדבר במאמר הזה רק על חישובי מזונות עבור הילדים- ולא עבור בן או בת הזוג. בכך עוסק כל המאמר ואין לראות במאמר זה תחליף ו/או יעוץ משפטי.

ועכשיו, אני אתחיל דווקא בסוף, במשפטי הסיום שלי. כן, אם תגללו למטה, הם יהיו גם שם, קצת אחרת, כי הם ממש חשובים:
הפתרון בנשיאה של הנטל הכלכלי עבור הילדים אחרי הגירושין הוא לא לנסות "להפיל" על בת או בן הזוג את הנטל הכלכלי שלכם, ולהשאיר אותו או אותה בלי יכולת לכלכל את עצמם!
זאת נקודת ההתחלה שלנו. מכאן אנחנו מתחילים לחשוב על הכל.

בית המשפט העליון קבע כמובן בפסיקות תקדימיות, כיצד יש לחלק את הנשיאה בנטל כלכלת הילדים בין שני בני הזוג לאחר הפירוד אבל ללא קשר לפסיקה עצמה, ברמה המוסרית קודם כל, אתם לא רוצים שהילדים שלכם יחוו חיים בבית אחד עני, ובית אחד עשיר. בית אחד סובל, ובית שני פורח.
השאיפה שלכם כבני זוג שהקימו משפחה וגידלו אותה ביחד, היא לאפשר לילדים לפרוח עד כמה שניתן בשני הבתים.

יחד עם זאת, יש כאן אבל גדול, שחשוב להביא אותו בחשבון:
ברוב המקרים, אצל זוגות שמתגרשים, תהיה ירידה ברמת החיים הכלכלית של 2 הצדדים. הסיבה מאוד פשוטה: 2 משכורות שפרנסו בית אחד, צריכות לפרנס עכשיו שני בתים.
זה קושי אמיתי, וצריך להביא אותו בחשבון ולהתמודד איתו, כחלק מההחלטות על פרידה. זה קושי שצריך לשים על השולחן, ולדבר עליו. אבל כרגע, בואו נדבר עוד קצת על חישוב מזונות.

בואו נדבר קצת על החוק והפסיקה

על פי החוק בישראל, הורים חייבים במזונות ילדיהם עפ"י הדין האישי החל עליהם.
מה זה הדין האישי?
על פי חוק, יהודים חייבים במזונות ילדיהם לפי הדין העברי.
כל מי שאינם יהודים, חייבים במזונות הילדים שלהם לפי התיקון לחוק בתי המשפט לענייני משפחה- מזונות. התיקון הזה אומר שאם אתה אזרח ישראלי ולא יהודי, והדין העברי לא חל עליך, החוק קובע כיצד אדם אמור לשאת במזונות לילדים שלו.

אז כמו שכתבתי כאן, יש חוק, ונכון שיש כללים מסוימים לחישוב מזונות. אבל חשוב לדעת, שהפסיקה באה ואומרת שכל דבר תלוי בנסיבות המקרה.
כלומר: מה שנקבע לשכנה שלך ולבן זוגה שהתגרשו, לאו דווקא ייקבע עבורך ועבור בן זוגך.
כל משפחה עוברת תהליך של מדידת כלל ההכנסות של ההורים, מכל מקורות ההכנסה שלהם, ואז נעשה חישוב המזונות.

נושא המזונות הוא טעון מאוד ויש לגביו המון דעות. אבל הפסיקה שמנחה אותנו נקראת בע"מ 919- פסיקה מנחה של בית המשפט העליון שבאה וקבעה שההורים חבים במזונות ילדיהם מגיל 6 ועד גיל 15, (משם ממשיכים עד גיל 18 לפחות).
ומה עד גיל 6? זוכרים את הדין העברי?
הדין העברי קובע כי עד גיל 6 האב חב באופן בלעדי במזונות ילדיו לצרכים ההכרחיים ללא קשר לפערי השכר וזמני השהות. האב חב במזונות עבור ילדיו עד גיל 6 גם לצרכים שתלויי שהות וגם אלה שלא תלויי שהות אך הכרחיים.

לפי מה מחשבים מזונות לילדים?

המזונות מחולקים לצרכים תלויי שהות- צרכים שהינם תוצאה ישירה של זמני השהות שהילדים נמצאים בכל צד, וצרכים שאינם תלויי שהות כלומר: צרכים רפואיים, בריאותיים, חינוכיים ועוד, שאינם נגזרים מזמן השהות בבית כזה או אחר.

רוצים דוגמאות לצרכים תלויי שהות? בבקשה:
כל מה שקשור למגורים: דירה'/בית, שכ"ד או משכנתא, תשלומים שונים כמו חשמל, מים ארנונה, וכמובן כלכלת הילדים. כל אלה הם תוצאה ישירה של זמני השהות אצל כל אחד מההורים. ככל שהילדים נמצאים יותר זמן אצל אחד הצדדים, הנשיאה בנטל לא שוויונית ולכן ההורה השני צריך לשלם יותר מזונות להורה שהילדים נמצאים אצל יותר.

צרכים שאינם תלויי שהות הם כאמור הוצאות של הילדים שלא תלויות איפה הם נמצאים. למשל- הוצאות חינוך, בריאות, מתנות לאירועים במסגרת בית הספר, אחזקה של טלפונים סלולריים, משקפיים, טיפולי שיניים, נסיעה לפולין ועוד. כאן מדובר על הוצאות שיש להוציא על הילדים, בלי כל קשר לשאלה באיזה בית הם מבלים יותר מזמנם.
בצרכים שאינם תלויי שהות, החלוקה תתבצע לרוב על פי פערי השכר בין ההורים.(מה שבעבר היה מוגדר כמחציות)

כמו שאמרנו, מזונות לילדים נקבעים לפי צרכי הילדים, לפי פערי השכר בין ההורים ולפי חלוקה של זמני השהות בין ההורים, וכמו שכתבתי קודם: כל זה תלוי בכלל נסיבות המקרה. וכל מקרה שונה מהאחר.

רוצים דוגמה לחישוב פערי שכר? בבקשה:

בואו ניקח 2 בני זוג. נגיד שאחד מרוויח 20 אלף ₪ , ואחד 10 אלף ₪ . בכל הצרכים שאינם תלויי שהות (זוכרים? צרכים של הילדים שלא קשורים לשאלה בבית של מי הם נמצאים. הם צריכים אותם בכל מקרה...), מי שמרוויח יותר נושא בחלק היחסי שלו, כלומר 66%, ומי שמרוויח פחות נושא בחלק היחסי שלו, כלומר במקרה הזה 33%.
גם הצרכים תלויי השהות יחושבו על פי פערי השכר, ועדיין מי שמרוויח יותר צריך להעביר לשני, גם אם מדובר באחריות הורית משותפת ובזמני שהות שווים.

עכשיו תשאלו- אילן, איך כל זה קשור למחשבון מזונות? אני מיד מסביר:

כשאתם ממלאים פרטים במחשבון מזונות, אתם לרוב מכניסים את המשכורת שלכם. ברוטו, נטו, תלוי במחשבון.
אבל- יש כאן טעות. כי בחישוב מזונות בתהליך גישור או בבית המשפט, אנחנו מביאים בחשבון יותר מהברוטו והנטו.
למשל: ההטבות השונות בשכר שלכם מקבלות גם הן ביטוי וגם הן נכנסות לשיקול ההכנסות שלכם. אנחנו מחשבים את ההטבות כחלק מההכנסה שלכם, בדרכים שונות.

מה עוד נכנס לשיקול ההכנסות שלכם? כל הכנסה חיצונית.
למשל: אם לאחד הצדדים יש נכס חיצוני שקיבל בירושה. (חשוב לדעת שירושה שייכת לרוב רק לאחד מבני הזוג- זה שקיבל אותה, והיא נמצאת מחוץ לתהליך איזון המשאבים בין בני הזוג וחלוקת הרכוש) אבל, אם אחד הצדדים מקבל שכירות בגין אותו נכס, זו הכנסה חיצונית שלה או שלו. ההכנסה הזאת כן נכנסת לתוך חישוב המזונות, אבל לרוב לא תבוא לידי ביטוי ברוב מחשבוני המזונות הקיימים באתרי האינטרנט השונים.

בואו ניקח מקרה אחר של תוספת על המזונות בגין תמיכה. למשל- מקרה שבו הורים של אחד מבני הזוג עוזר לבני הזוג באופן קבוע, נגיד- עוזרים בתשלום המשכנתא ו/או שכ"ד למשך תקופה ארוכה במהלך החיים המשותפים של בני הזוג. זאת גם עשויה להיחשב הכנסה חיצונית. ברגע שהתמיכה ניתנה על בסיס קבוע ולאורך זמן, היא תיכנס לחישוב ההכנסות של אותו בן זוג, וגם כאן לרוב נתון זה לא בא לידי ביטוי במחשבוני המזונות הקיימים באתרי האינטרנט השונים.

לסיכום- איך באמת מחשבים מזונות?

מחשבים את כלל ההכנסות של כל אחד מבני הזוג מכלל המקורות.

מבצעים חישוב הכנסה פנויה לפי פערי השכר ויכולת ההשתכרות בין הצדדים.

מכניסים לשיקול את חלוקת זמני השהות בין הצדדים. אם חלוקת זמני השהות שווה וההכנסה הפנויה שווה, הנשיאה בנטל כלכלת הילדים תהיה שווה. אם הילדים נמצאים באופן מובהק יותר אצל אחד מבני הזוג, חישוב המזונות משתנה לטובתו.

מכניסים גם את הצרכים שאינם תלויי שהות של הילדים ואת החלוקה לגביהם.

כאן חשוב לי מאוד לסיים באותה נימה שבה התחלתי לכתוב את המאמר הזה:

החובה המוסרית של ההורים, היא לדאוג לצרכי הילדים שלנו. זאת החובה החשובה.
נכון שכל צד רוצה להישאר עם כמה שיותר הכנסה פנויה עבורו, אבל אני מזכיר לכם: עם הגירושין נוצר מצב שבו 2 משכורות שהחזיקו משק בית אחד, צריכות להחזיק 2 משקי בית.

אם נתחיל להיות קטנוניים, ולדרוש מבת או בן הזוג שלנו להעביר לנו יותר כספים ממה שהם מסוגלים, התוצאה שעלולה להיות היא שלילדים שלנו לא יהיה את מה שצריך.
מסגרת ההכנסות שלפיה אנחנו מבצעים את חישובי המזונות היא סגורה, מאחר ולרוב יכולת ההכנסות של בני הזוג ידועה וקבועה (אפשר לתת ביטוי בהסכם לעליה/ירידה עתידית מהותית ביכולת ההשתכרות של הצדדים)
ולכן, אם כהורים, אנחנו רואים שנחווה קושי כלכלי, הפתרון צריך להיות בתוכנו:
או למצוא מקורות הכנסה נוספים, או לשנות את רמת החיים שלנו כך שתתאים למקורות ההכנסה הזמינים היום.

אנחנו רוצים שהילדים שלנו, שכנראה ינועו בין שני הבתים החדשים שנוצרו, לא יחוו בית עני ודל ומצוקה שקיימת בו, ובית אמיד שבו כל הצרכים מתמלאים.
לכן, הפתרון הוא לא לדרוש מהצד השני לשלם יותר מעבר ליכולות הכלכליות שלו.

וחשוב לא פחות: עזבו מחשבוני מזונות.
מזונות מחשבים באופן מסודר ומדויק, עם מגשר גירושין מנוסה ומיומן!

רק המנגנונים הנכונים, שמביאים בחשבון את כל ההכנסות וכל ההוצאות של בני הזוג, יכולים לתת תוצאת חישוב מזונות שרלוונטית למשפחה שלכם.

כמה עולה הליך גישור גירושין? הכנתי לכם סרטון קצרצר עם הסבר ממצה: 

רוצים להתייעץ? יש לכם שאלות? מצוין! רק התקשרו או שלחו ווצאפ, ובואו נדבר

תמונה- Shutterstock