PARENTS 640

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל ל-30% מהזוגות בישראל התגרשו,
או עתידים להתגרש בעתיד.

מדוע כל זוג שלישי רוצה לפרק את החבילה?
יש לכך סיבות רבות החל מחוסר גמישות, חיפוש אחר הריגוש הבא, חוסר התמודדות עם אתגרים או סתם שעמום.
כך או כך, בעוד זוגות מתגרשים חווים קושי רציני בהליך הפירוק, הרי שזוגות מתגרשים עם ילדים עומדים לא פחות מאשר על פי תהום: 
עמוקה, כואבת, מפחידה ומבלבלת.
איך שלא נסובב את זה, גירושים ופרידה של ההורים משפיעים מאד על ילדים.
כמה משפיעים? תלוי בהורים עצמם.

אם הזוגות פועלים אחד כנגד השני, מטיחים אשמה בנוכחות הילדים ולא מצליחים לתקשר ולנהל את החיים הנפרדים בשלום – הרי שהמודל ההורי, זה שאמור להיות חזק, יציב, חיובי, מוביל – פשוט מתרסק לנגד עיני הילד.

מחקרים מראים לנו, שלילדים שחווים הליכי גירושים של ההורים במאבקים משפטיים בערכאות שיפוטיות, נגרם נזק כמעט בלתי הפיך.
כזה, שדרוש זמן ומאמץ כדי לשקם.

לעומת זאת, ילדים לזוגות גרושים שפועלים בתיאום ביניהם ומצליחים להגיע להסכמות במסגרת הליך גישור תוך קיום תקשורת טובה ומכבדת, מרוויחים ובגדול: הימצאות של שתי דמויות הוריות חזקות ודומיננטיות, שלוקחות 'אחריות הורית משותפת' ועושות הכל לטובת הילד.
בנוסף, הילדים מגלים שניתן לצמוח ולהתקדם מכל משבר, קשה ככל שיהיה, אם מגלים יוזמה ורצון טוב.

מהי אחריות הורית משותפת?
אחריות הורית משותפת היא הסכמה בין ההורים שמגדירה אחריות שווה בין ההורים, בכל מה שקשור לילדיהם.
ההגדרה כוללת את כל היבטי החיים כמו חינוך, בריאות והתפתחות אישית, תוך חלוקה של זמני ההורות באופן שווה (או קרוב לכך).

למה ההגדרה הזו חשובה כל כך?
בעבר, נוצר יחס שווה בין המעמד והמשמעות של בני הזוג הגרושים לבין חלוקת הזמן וכלכלת הילדים ומדורם.
כלומר, הורה שהיה דומיננטי יותר בחיי היום יום של הילדים – הפך להיות כתוצאה מכך משמעותי יותר בחייהם.
וההורה השני נאלץ להשלים עם המציאות.

בשנים האחרונות, יותר ויותר הורים מחליטים על אחריות הורית משותפת עם חלוקת זמני שהות שווים או כמעט שווים.
ההגדרה הזו הפכה כמעט לברירת המחדל בערכאות שיפוטיות, במידה וישנה מסוגלות הורית של שני ההורים לקחת אחריות על ילדיהם.
זה קורה, משום שהמערכת מבינה עד כמה חשוב מקומו של כל הורה בחייו של הילדים, באופן שווה בן שווים.


אחריות הורית משותפת – מה זה בעצם אומר?
אחריות הורית משותפת נקבעת בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה או בהסכמת ההורים במסגרת הליך גישור ומגדירה שלכל אחד מבני הזוג, משמעות שווה בחייו של הילד.
המשמעות של ההגדרה קריטית לטובתו של הילד (וגם של ההורה):
אין לאף צד 'מנדט' על הילד או יכולת להשפיע מעבר ליחס השווה שניתן לו
הילד מבין שבחייו שני גורמים שווים ומשמעותיים, בדיוק כפי שהיה טרם הגירושים
ההורה מקבל מקום שווה, לוקח אחריות ויוזמה ומעורב בחייו של הילד ממש כפי שהיה טרם הגירושים.

מדוע אחריות הורית משותפת חשובה כל כך לטובת הילד?

  1. דוגמא לחיים
    החיים מזמנים לנו אתגרים וקשיים. עם העובדה הזו אנחנו, המבוגרים, למדנו להתמודד.
    קבלת אחריות הורית משותפת אותה משיגים דרך הליך גישור נכון, תוך עידוד תקשורת טובה ויצירת בסיס להמשך, מלמדת גם את הילד שאפשר לצאת מחוזקים, אפילו במצבי שבר ומשבר קיצוניים.
    הורים החולקים אחריות הורית משותפת הם דוגמא חיה לילד:
     שני צדדים שאולי רואים את העולם באופן שונה, עד שזה מגיע לטובת הילד.
    שם, ההורים פועלים ככוח משותף, אחיד ומסונכרן עם מטרה אחת -לדאוג ולקדם את הילד.
    מתוך כך, מקבל הילד שיעור על עיקר וטפל, ויתור והשגת מטרות.

  2. תפקוד הורי אופטימאלי לשני הצדדים
    גירושים יכולים לטלטל כהוגן את הדרך בה האדם תופס את עצמו, ואת הגדרתו ההורית.
    במצב 'הישן', בו לא הוגדרה אחריות הורית משותפת, ההורה שזכה לנתח זמן קטן יותר, זכה גם למעמד הורי נחות יותר.
    בעיני בן הזוג, ילדיו ובהמשך, בעיני עצמו.
    מכאן הדרך היתה קצרה להתנערות מהתפקיד ההורי, חוסר אכפתיות (לכאורה או אמיתית) ואפילו ניתוק.
    ברור, שהמצב הזה מאד לא רצוי, משום שלכל אחד מבני הזוג תפקיד ומשמעות משלו, על חייו של הילד.
    לכן, כאשר הגדרת האחריות אחרי הגירושים אינה משתנה, כל אחד מהצדדים חייב 'להוציא את החלק הכי טוב שבו', דווקא משום שמבינים, עד כמה קריטית השפעתו על הילד.

  3. מניעת תחרות ומאבק
    המצב אולי הכי פחות רצוי במצבי גירושים עם ילדים, כולל מרכיבים שליליים כמו מאבקים, השמצות ותחרות על תשומת ליבו ואהבתו של הילד.
    זה קורה, כאשר אחד הצדדים מרגיש נחות לעומת הצד השני, או שלא ניתנת לו האפשרות להשמיע את קולו, לקבל החלטות ולהשפיע.
    אין מספיק מילים להביע עד כמה המצב הזה מזיק ומכאיב לילדים, גם כאשר הם קטנים ונוחים להשפעה, וגם כאשר הם גדלים ונעשים עצמאיים בדעותיהם.
    כאשר מוגדרת אחריות שווה בין הצדדים, אין צד נמוך וצד גבוה, אין צד מחליט וצד מסכים. שני הצדדים אחראים בצורה שווה לכל מהלך, לכל החלטה, לכל היבט בחייו של הילד.
    כאשר התקשורת טובה,שני הצדדים גם לומדים לסמוך על דעתו של האחר, ולחלק אחריות מתוך אמון וביטחון, ממש כפי שהיה בחיי הנישואים: יש נושאים בהם צד אחד מטפל (כמו קשר מול מוסדות החינוך, אחריות על נושאי לימוד מסוימים), ונושאים אחרים מועברים לטיפולו של האחר (קניות, בירוקרטיה מול הרשויות וכו').
    אם זוגות מצליחים לשמר את ההתנהלות הזו, הנטל מתחלק שווה בשווה, וכל הצדדים רק מרוויחים.

לסיכום, הגדרת אחריות הורית משותפת היא מצב רצוי ומומלץ, ובעזרת הליך גישור נכון ניתן בהחלט להגיע ליצירת בסיס תקשורת טוב, יציב, מכיל וחזק. בדיוק הבסיס הדרוש לגדילה והתפתחות של ילדים בריאים ושלווים.

  • הערה חשובה: אחריות הורית משותפת מגדירה את תחומי האחריות וההשפעה של כל צד, אבל לא משפיעה בהכרח על התנאים הפיזיים. כלומר, אפשר לזכות באחריות הורית משותפת גם אם חלוקת הזמן בין הצדדים אינה שווה.

ט.ל.ח. אין לראות בדברים משום המלצה או הצעה.

אתם מוזמנים לפנות אלי להתייעץ ולשמוע עוד :) בטלפון, בווצאפ, או לכתוב ואחזור אליכם