בעבר היה נהוג כי עם פרידת ההורים, ילדים עד גיל 6 נשארים באופן אוטומטי בחזקת האם. זו הכוונה במשפט "חזקת הגיל הרך". הגיל הרך הוכרז עד גיל 6 וחזקת הגיל הרך היתה תמיד אצל האם.

המודרניזציה, הזכויות החדשות לנשים, לגברים ולכל מה שביניהם, ועם השוויון גם לנשים וגם לגברים כהורים שווים, הפסיקות האזרחיות בשנים האחרונות משתנות, ונוטות לשוויון בין ההורים ככל שיש היתכנות לכך. כלומר:

שוויון בין ההורים כל עוד יש מסוגלים הורית לשניהם ושניהם דומיננטיים בחיי הילדים.

ושימו לב: השוויון לא יקרה בכל מחיר, אם אחד ההורים לא מתאים לכך.
בית המשפט יבדוק במבחנים רבים את המסוגלות ההורית של שני ההורים, לפני קבלת החלטה בנושא.

שימו לב לכך שכתבתי פסיקות אזרחיות.
בית הדין הרבני עדיין פוסק לרוב לפי חזקת הגיל הרך.
כלומר: אם הורים נפרדים שלא בדרך של הסכמות בגישור גירושין, והאמא רוצה לזכות בחזקה על ילדיה והם עד גיל 6, היא כנראה תלך לבית הדין הרבני כדי לנסות להשיג את מבוקשה.
בית הדין האזרחי פחות יטה לאשר זאת באופן אוטומטי.

ובכן, כיום, הפסיקות בבית הדין האזרחי נוטות לשוויון בין ההורים, גם מגיל ינקות.
אין כל מניעה של זמני שהות שווים בין ההורים, כפי שכתבתי, כל עוד יש מסוגלות הורית לכך.
הקביעה תתבסס על מבחנים רבים שבית המשפט מבצע, כדי להחליט מה יהיו זמני השהות של הילדים עם ההורים גם מגיל ינקות.

אבל חזקת הגיל הרך כלל לא רלוונטית, אם החלטתם להתגרש בהסכמה, באמצעות גישור גירושין.

מאחר ובגישור גירושין, מה שחשוב הן ההסכמות שאתם מגיעים אליהן ביחד, בעזרתי.

כל המשמעות והמהות של גישור גירושין הן, שאתם מחליטים איך החיים שלכם ושל הילדים שלכם ייראו מעתה והלאה, בהסכמה.

אם אתם שואלים אותי- זאת הדרך הבריאה ביותר לכולם, להתגרש.

בלי ריבים, בלי הסתה של הילדים בהורה כזה או אחר. פשוט בהסכמה.

גידלתם ביחד את הילדים במשך הזמן בו הייתם נשואים, מדוע שלא תמשיכו לגדל אותם בהסכמה גם לאחר הגירושין?

אני מזמין אתכם ללמוד על תהליך גישור הגירושין בקישור הזה

ולפנות אלי בכל שאלה לגבי גישור גירושין כאן או בטלפון