גישור בקהילת להט"ב המורחבת בשלבי הקמת משפחה ובשלבי פרידה

קהילת הלהט"ב בישראל כיום, עדיין נדרשת להיאבק על זכותה לקיים נישואים, הורות ופונדקאות, ובאותה נשימה זוכה להכרה ומעמד עליהם אפשר היה רק לחלום לפני עשרות שנים.
כמו קהילות להט"ב ברחבי העולם, גם קהילת הלהט"ב המורחבת בישראל נדרשה לזמן רב, נחישות ואומץ כדי להביא למודעות הציבור הרחב, את הפער העצום בינם לאחרים בכל ההיבטים.

מקיום מצעדים, דרך מסעות הסברה ועד לחקיקה בערכאות ובכנסת – כן, הדרך עוד ארוכה ליצירת מציאות סובלנית במלואה, וגם אם יש עדיין מאבקים ראויים רבים בדרך לשוויון מלא, הרי שפירות המאמץ של דורות גאים נחושים ופעילים, כבר ניכרים בשטח.
אחד התוצרים המובהקים לכך, היא יצירת תאים משפחות להט"ב מוכרים, ברחבי הארץ.

בני זוג להט"בים המבקשים להינשא אינם יכולים לעשות זאת כיום מטעם הרבנות, שכן זו אינה מכירה בנישואין כאלו. לכן, בני הזוג נישאים בטקסים אזרחיים ואלטרנטיביים והודות לפסיקה תקדימית משנת 2006, נרשמים הנישואים כתקפים במשרד הפנים.
קהילת הלהט"ב והארגונים התומכים והמשלימים לה, פועלים נמרצות ובנחישות רבה, להשגת תנאים שווים וזכויות מעוגנות במשפט הישראלי עבור משפחות גאות: החל מיצירת הסכמי ממון, הגדרת זכויות לידה שוות לגברים, זכויות ממסדיות שוות מטעם הביטוח הלאומי ועוד.

מדוע הליך גישור חשוב בשלבי הקמת התא המשפחתי?

כתוצאה מהמעמד המיוחד של זוגות להט"ב, נוצר סטטוס משפטי ייחודי אותו מבקשים הצדדים לעגן ולקבע בהסכמים משפטיים.
הגדרה 'יבשה' כזו במצבים של גיבוש תא משפחתי, יכולה לפעמים לפגוע ב'טעם הטוב' של המעמד המרגש במקרה הטוב, ובמקרה הרע להציף בעיות ולעורר סכסוכים.
בחירה בהליך גישור מאפשרת לצדדים להיערך לקראת חיים משותפים, להגדיר את החובות, המחויבויות והזכויות האחד כלפי השני, לבצע חלוקת ממון ורכוש, להגדיר את אופי החיים המשותפים וכל פרט רלוונטי אחר, והכל בשיתוף פעולה מלא, הנחיה סובלנית וגישה כנה למציאת המכנה המשותף והיציב, מתוך אמון בקשר וברצון הצדדים.
בהמשך, הסכם גישור רלוונטי מאד בשלבי הרחבת התא המשפחתי.

זוגות להט"ב נדרשים לעבור תהליכים ארוכים ומייגעים בדרך להרחבת התא המשפחתי. 

אימוץ ילדים ופונדקאות בשלב זה, אינם מותרים בישראל לזוגות מקהילת הלהט"ב המורחבת.
כדי לממש את הרצון להקים בית ומשפחה נאלצים הזוגות לפנות לפתרונות יקרים מאד, או כאלה שניתן להשיגם לעיתים רק בחו"ל. גם במצבים כאלה כדאי לעגן את מסגרת החיים ההורית המשותפת החל מהשלבים הראשונים של הקמת המשפחה, ובהמשך, להגדיר את תחומי האחריות ההורית המשותפת, ובמקרה פרידה גם את תנאי המשמורת על הילדים ותשלומי המזונות.
אחריות הורית משותפת במשפחת קהילת הלהט"ב המורחבת היא הגדרה 'חדשה' יחסית בנוף המשפטי, שקובעת את הזכויות, החובות ומשקל האחריות ההורית בין שני הצדדים.
הגדרה זו פתחה עולם שלם של אפשרויות, גם עבור זוגות משותפים וגם עבור יחידים שאין ביניהם קשר אהבה ושאינם מנהלים משק בית, המבקשים להביא ילד משותף לעולם.
מסמך זה כולל הגדרות ברורות מאד לגבי תחומי אחריות, תנאי ראייה, הגדרת הוצאות פיננסיות ונתונים חשובים נוספים.

כיצד תורם הליך גישור במצבי פרידה במשפחה להט"בית?

בדומה לכל משפחה, גם משפחות להט"ב נקלעות למצבי סכסוך ופרידה.
מגשר מוסמך מסייע לצדדים לפתוח ערוץ תקשורת נקי ככל הניתן, להתמקד בעיקר ולהתרכז במציאת פתרונות ולא בהצפת בעיות.
תהליכי גישור למשפחות להט"ב הוא החלופה הסובלנית והיעילה ביותר במצבים כאלה, בעיקר כאשר ישנם ילדים במשפחה.

הגדרת 'אחריות הורית משותפת' במצבי פרידה

הגדרת 'אחריות הורית משותפת' קובעת שלכל אחד מבני הזוג יש יכולת לקבל החלטות ולהשפיע על חייו של הילד (מתוך ראיית טובת הילד), גם אם חלוקת הזמן והממון אינה שווה.
הצורך בהגדרה הזו נוצר מתוך הבנה, שילדים זקוקים לשתי דמויות משמעותיות בחייהן, ולכל אחד מהן מקום ומשקל במסע חייו.
ניסוח הגדרה כזו בהליך גישור תורמת ליצירת שיח חיובי, משתף, פתוח ומכבד ותורם הן לשני הצדדים ובעיקר לילדים המעורבים.

מדוע גישור הוא החלופה הראויה למשפחות להט"ב בכל השלבים?

בעשורים האחרונים ובעיקר בשנים האחרונות, הליך גישור הפך להיות חלופה מקצועית, ראויה, אנושית ואפקטיבית, הן במצבים בהם מקימים תאים משפחתיים והן בפתרון סכסוכים ומצבי פירוד.
למעשה, בתי המשפט כבר מכירים את התועלת הרבה שעולה מהליך גישור, ומחייבים זוגות לעבור הליך פגישת גישור מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בסכסוכים במסגרת המשפחה.
זוגות להט"ב רבים בוחרים בהליך גישור כדרך הטובה ביותר להסדיר תהליכי פרידה, בעיקר משום שהנם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בחברה, וזקוקים לפתרונות יצירתיים בעיקר אל מול מסגרת החוק.

3 סיבות טובות ומהירות לבחור בגישור בהליכי הקמת משפחה להט"בית ותהליכי פרידה

1. הליך גישור מהיר, חסכוני ויעיל יותר מאשר החלופות, הן במצבי פרידה, סכסוך או קבלת החלטות מוסכמת לגבי הורות משותפת. הליכים בבתי משפט נחשבים בדרך כלל לארוכים יותר, תלויים בלוחות הזמנים של השופטים ועלולים לעלות ממון לא מבוטל.
   
   
2. הליך גישור מגייס את שני הצדדים להגדרה אחראית של נתיב תקשורת משותף, בייחוד בכל הנוגע לטובת הילדים. המציאות מראה שזוגות שעברו הליך גישור בשלים יותר למציאת פתרונות ביחד, והפתרונות מועילים ועמידים יותר לטווח רחוק.
   
   
3. הליך גישור משקף לילדים מסר מעצים, חיובי ובונה: גם אם קיימות חוסר הסכמות וגם אם נקלעים לסכסוך, יש מוצא, המבוסס על תקשורת טובה.

מניתוח 'סיפורי הצלחה' ומקרים, עולה תמונה מעודדת לגבי מצבם הנפשי של ילדים במשפחות פרודות בהליך גישור.
לעומת הליכים משפטיים ארוכים וכואבים, ילדים לזוגות שעברו הליך גישור במצבי פרידה מרגישים כי יש בחייהם שני צדדים הממוקדים בהם ובטובתם ותחושה זו ניכרת ומשפיעה על חייהם בכל המישורים.

כמגשר מוסמך, עברתי גם השתלמות מותאמת באגודה למען הלהט"ב בישראל, וכבר ביצעתי גישורים מוצלחים למספר זוגות בקהילה.
במסגרת תהליך הגישור סיכמנו את הדרך הטובה ביותר עבור המשפחה כולה לנהל את הפרידה, להשאיר אחאים (גם אם אינם ביולוגים) בקשר הטוב ביותר עבורם, ולעבור לשלב הבא בחיים באופטימיות ושמחה. 

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר כדי לשמוע איך אני יכול להקל גם עליכם!