הדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר לך בנושא הוא:  

הגיע הזמן לשכוח כל מה ששמעת עד היום על המזונות. בעצם, גם המילה מזונות כבר לא קיימת.

הכל השתנה.
בתי המשפט השתנו,
הפסיקה השתנתה.
מזונות ילדים השתנו.

אם יש לך חבר/ה שהתגרשו לפני כמה שנים וקיבלו או משלמים מזונות, רוב הסיכויים שהיום במהלך הגירושים שלך, זה כבר לא יהיה רלוונטי.

היום לא מדברים על מזונות יותר.
השיח הוא על כלכלת הילדים, והסכומים הם לא מה שהיו פעם.

בית המשפט גם לא חושב יותר שהאבא צריך לתמוך באמא דרך הילדים.
נכון, פעם, המזונות היו נקבעים על פי מספר הילדים וצרכיהם וללא קשר להכנסות האם ולזמני השהות עם האב.
הזמנים האלה נגמרו לגמרי.
למשל- האם ידעתם שבית המשפט נמנע מלהשית חיוב מזונות על מי מההורים לפני שהוא בחן לעומק את יכולות ההשתכרות של שני ההורים וזמני השהות?
ובפרט כאשר זמני השהות הם שווים או כמעט שווים!

מה שקורה הוא, שרוב האנשים לא מודעים לשינוי שנעשה בפסיקת בתי המשפט.

ולכן, הרבה זוגות שמתגרשים מגיעים עם דרישה לסכומים לא הגיוניים, שלא תואמים לסכומים שנפסקים היום לעלות של ילד בפועל בהתאם לזמני השהות ויכולות ההשתכרות של ההורים.

הרבה זוגות שמתגרשים גם לא מבינים שהיום בית המשפט בודק היטב, ממש בודק בציציות, את יכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים ואת חלוקת זמני השהות.
למשל:
אם פעם היה ברור שהילדים נמצאים יותר אצל האמא, היום זה ממש לא מובן מאליו.

מצד שני- חשוב גם להבין, שאי אפשר לשחק עם זמני השהות של הילדים כדי לא לשלם כלכלה.
למה אני מתכוון?
אני מתכוון לזה שיש הורים שמבקשים זמני שהות שווים, לא כי הם יכולים לטפל בילדים באופן שווה, אלא כי הם חושבים, שכך הם יתחמקו מתשלום כלכלה בגין הילדים לצד השני.

אז בואו נעשה קצת סדר, ונבהיר מה היה פעם ומה יש היום:

ונתחיל מכך- שפסיקות בתי המשפט באופן כללי הן שוויוניות יותר.

פעם, הילדים היו בעיקר במשמורת של האמא.
היום, זמני השהות אצל כל אחד מההורים נקבעים לפי היכולת של כל הורה לטפל בילדים.

פעם, היה סכום קבוע לכל ילד, שאותו היה לרוב משלם האבא.
היום- יש עלות של ילד, שחולק את הזמן שלו בין שני הבתים.
תשלומי כלכלת הילדים ייקבעו ע"י יכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים, וחלוקת זמני השהות.

דוגמה: 
לקוחה שהתגרשה חשבה: אני מרוויחה 7000 ₪ לחודש. אני רוצה עוד 5000 לילדים כדי לגמור את החודש נורמלי.

על פי הפסיקה שאינה דורשת הוכחה, נקבע שעלות של ילד החולק זמנו בין שני בתים נעה בין 2,200 ₪ ל 2,400 ₪ (וגם כאן יש מספר דעות בין השופטים/שופטות). הסכום הזה לא כולל מדור (שכ"ד/משכנתא), ולא כולל הוצאות שאינן תלויות שהות כמו חינוך, רפואה משלימה, טיפול פסיכולוגי ועוד.

את הסכום הזה מחלקים בין ההורים לפי מבחן הכנסה פנויה וזמני השהות.

כך שאם מדובר בשני ילדים, שנמצאים בזמני שהות שווים אצל כל אחד מההורים, הסכומים שנפסקו בעבר רחוקים מאד מהפסיקה הנהוגה כיום והסכומים הנקבעים בפועל.
הרבה מאוד זוגות שמתגרשים כלל לא מודעים לפסיקות השוויוניות יותר של בתי המשפט, ופונים לעורכי דין כדי לקבל את מה שהם רוצים, דרך התכתשות בבית המשפט.
אז דעו לכם, שחבל על הזמן, על הכסף ועל האנרגיות הרעות.

בית המשפט לא ישנה את פסיקתו (במיוחד לאור הפסיקה המנחה שניתנה ע"י בית המשפט העליון),
ואתם תוציאו כסף רב על הליך משפטי יקר ותחיו באנרגיות רעות לאורך זמן.

בסופו של יום, הסכומים שנקבעים בתהליך גישור גירושין מקצועי ורציני, יהיו קרובים מאוד לאלה שייקבעו ע"י בית המשפט.

ויותר מהכל- מההתכתשויות האלה מפסידים הילדים. הם מפסידים בפן הרגשי והנפשי. את הצלקות שנוצרות בתהליך גירושים קשה ומכוער, קשה מאוד לתקן.

קראו איך אני בודק בתהליך של גישור גירושין מה זמני השהות?
ומה היכולת של כל הורה לטפל בילדים?

קראו האם בכלל קיים דבר כזה מזונות אישה יותר? 

רוצים להבין איך אפשר להתגרש בהסכמה? פשוט צרו קשר

תמונה: Sharon McCutcheon- Pexels