בכל הליך גישור גירושין בהסכמה שמעורבים בו ילדים, אחד הנושאים הקריטיים ביותר הוא נושא זמני השהות.
נכון, חלוקת הכסף חשובה, אבל היא לא הכי חשובה.
הדבר החשוב ביותר, שעומד נגד עיניי בהליך הגישור, הוא טובת הילדים, וניהול חיי היומיום שלהם באופן המיטבי.
ולמה אני מדגיש את זה כל כך?
כי כשאני מנהל תהליך של גישור גירושין, חשוב לי מאוד לוודא שזמני השהות של הילדים הם תוצאה של הסכמות, ולא תוצאה של מאבק במסווה של הסכמה.
אני אסביר:
במסגרת הליך גישור גירושין אנו תמיד בוחנים את ההיתכנות של זמני השהות.
זמני השהות ייקבעו על ידי בחינה לעומק של היכולת של כל אחד מההורים לטפל בילדים בכל תחומי החיים.
הכוונה שלי היא ממש בחינה לעומק.
לא מספיק לשמוע מה כל אחד מההורים מבקש.
אני עושה עם הצדדים בדיקות מקיפות כדי לראות האם ההחלטה לזמני שהות שווים, הם תוצאה של חוסר רצון לשלם עבור כלכלת הילדים, או תוצאה של מסוגלות מלאה, של כל אחד מהצדדים, למלא את תפקידו ההורי באופן מלא.
חשוב לי לציין שכאשר בית משפט (ככל שהצדדים מנהלים הליך משפטי) בוחן את סוגיית זמני השהות, אותה בדיקה של יכולת כל אחד משני ההורים לקיים את זמני השהות בצורה הטובה ביותר עבור הילדים נתפסת כחשובה ביותר.
כמובן שחשוב לי שהסכמי הגירושין שנכתבים ומבוקרים ע"י עו"ד מוסמך בתחום יאושרו ע"י בית המשפט- והם מאושרים.
אבל חשוב לי אולי אפילו יותר, להיות הקול של הילדים בזמן הגירושין, ולוודא שכל צרכיהם מקבלים מענה הולם מההורים.
אז בואו ניתן כמה דוגמאות למה שנדרש בחלוקה שוויונית של זמני השהות ומה אני בוחן ובודק לעומק:
נתחיל מהעובדה שחלוקה שוויונית של זמני שהות מחייבת תקשורת בסיסית טובה בין ההורים.
הרי אם צריך לתמרן בין תורים לרופאים, טיפולים שונים, הכנת שיעורים, הגעה למוסדות החינוך ועוד שלל פעילויות שקשורות לחיי היומיום של הילדים
ניתן להבין מכך שצריך שההורים יוכלו לתקשר באופן חיובי טוב ובונה ביניהם, ויוכלו לחלק ביניהם את המטלות והפעילויות באופן שווה.
בנוסף- חשוב שההורים יגורו בסביבת מגורים קרובה.
לא ניתן לקבל זמני שהות שווים, כשאחד ההורים בכלל לא גר באזור ולא יהיה ניתן מבחינת הורה זה לבצע את כל פעולות היומיום הנדרשות בשגרה. הדבר יגרום למעמסה כבדה על הילדים, ניתוק מסביבתם הטבעית והחברים, שהות מרובה על הכבישים מידי יום ,השכמה מוקדמת בבוקר ועוד..
נמשיך הלאה:
פעמים רבות אחד ההורים מבקש זמני שהות שווים, למרות שאין לו את היכולת, או אפילו המיומנות, הנדרשת כדי לספק לילדים את מה שהם רוצים וצריכים.
והקו המניע במקרים כאלה עלול להיות דווקא כספי.
כלומר:
- הורה שלמשל עובד כל יום עד 19:00 ולא זמין להיות בשביל הילדים אחרי הצהריים, יתקשה למלא את תפקידו כהורה במשרה מלאה.
- הורה שאומר מלכתחילה שלא מסוגל/ת לטפל בילדים כשהם חולים, לא יוכל לקבל זמני שהות שווים. הרי לא יעלה על הדעת שרק אחד מההורים יטפל בילדים כשהם חולים, וההורה השני יהנה מהם רק כשהם בריאים.
- או למשל- קרו כבר מקרים בהם אחד מההורים חושב/ת שאם יבקשו זמני שהות שווים, יוכלו לשלם פחות עבור כלכלת הילדים.
המניע כאן הוא כספי ולא טובת הילדים, ולכן מבחינתי, זמני שהות שווים לא יוכלו להתקיים כאן.
אז מתי כן ניתן לקיים זמני שהות שווים?
- כאשר ברור ששני ההורים יכולים לעזור לילדים עם מטלות ממוסדות החינוך, ולהיות בקשר עם מוסדות החינוך.
- כאשר ברור ששני ההורים יכולים לספק לילדים את הטיפולים הרפואיים והאחרים שהם נדרשים להם.
- כאשר שני ההורים יכולים לטפל בילדים בזמן מחלה.
- ושניהם יכולים לספק פתרונות בזמן החופשות.
- האם שניהם יכולים להביא ולהחזיר מחוגים? זה גם יהיה חלק מהבדיקה, כי זמני חוגים משתנים לאורך השנים.
הרשימה עוד ארוכה ואני אני מניח שהבנתם, שבקשה לזמני שהות שווים היא בקשה רצינית, שנבדקת באופן רציני.
ההיתכנות שלה איננה ברורה מאליה, רק כי ההורים מבקשים את זה.
כל אחד מההורים צריך/ה להוכיח שהוא מסוגל לכך.
וכפי שציינתי קודם- הם צריכים להיות מסוגלים גם לתקשר טוב ביניהם, כדי להעביר מידע על הילדים בכל תחומי החיים.
אז אם גם אתם הגעתן לסוף הנישואים שלכם, והחלטתם להתקדם בתהליך של גירושין בהסכמה, דרך הליך של גישור גירושין- אשמח לדבר אתכם!
ביחד נגיע להסכם גירושין שיאפשר לכל הצדדים להמשיך לבנות חיים חדשים, טובים ובריאים וכמובן- יגן על הילדים, שזקוקים לאבטחה לחיים יציבים גם לאחר הגירושין.
או פשוט לחצו על כפתור הווצאפ שמלווה אתכם לאורך האתר והתחילו איתי שיחה :) אענה ברגע שאתפנה