מה שבעבר קראו לו משמורת- נקרא היום אחריות הורית, ויש דרישות שונות מההורים ואחריות אחרת שמוטלת עליהם ממה שהיה נהוג בעבר.
אתם מוזמנים לקרוא הכל על אחריות הורית בקישור הזה.
בנוסף, מה שבעבר נקרא מזונות, נקרא היום כלכלת הילדים.
נכון, אני מתכוון על מה שבעבר קראו לו מזונות הילדים, לא למזונות האישה.
אז בואו נדבר על כלכלית הילדים.
והשאלה הראשונה שתמיד עולה היא: איך נקבעת החלוקה בין ההורים בכלכלת הילדים?
פעם, היה נהוג שאחד ההורים, (לרוב הגבר כי הילדים לרוב היו נשארים במשמורת האישה, במיוחד עד גיל 6), משלם להורה השני מזונות, לפי סכום קבוע "פר ראש"- פר ילד.
למשל: 1500 ₪ לילד.
זה היה סכום קבוע שלא מביא בחשבון לא את יכולת ההשתכרות של ההורה המשלם, ולא את הצרכים של הילדים.
היום, בית המשפט שינה את דרך ההסתכלות על הדברים, וכלכלת הילדים נקבעת לפי יכולת ההכנסה הפנויה של ההורים.
מה זאת הכנסה פנויה?
הכנסה פנויה היא סכום הכסף שנשאר בידי ההורה, אחרי הוצאות מגורים ואחזקת מדור.
ואני אסביר:
כאשר מדברים על הוצאות מגורים הכוונה למגורים דומים למה שהילדים הורגלו בעבר.
אבל גם כאן, בית המשפט רוצה לראות מידתיות בגודל הדירה יחסית לגודל המשפחה.
אז לגבי משפחה ממוצעת של הורים ו-2 ילדים, אנחנו מדברים על דירת 4 חדשים סטנדרטית, באותו אזור שבו גרו הילדים ואליו הם מורגלים.
לכן, אם במקרה עלה לכם הרעיון שלפתע תוכלו לשכור או לקנות פנטהאוז, וככה להוריד את אחוזי ההכנסה הפנויה, ההסבר שנתתי למעלה אמור להוריד אתכם מהרעיון הזה.
זה לא עובד ככה.
ומה זה אחזקת מדור? כאן מדובר על כל מה שקשור לאחזקת הדירה: מים, ארנונה, חשמל וכו'.
לאחר שביצענו את החישוב של ההכנסה הפנויה לאחר הורדת הוצאת המגורים, לכל אחד מההורים, ואנחנו יודעים כמה כסף פנוי יש לכל אחד מהם עבור חישוב צרכי הילדים, בואו נדבר על מה הם הצרכים האלה.
בית המשפט מפריד בין צרכים שתלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות.
ואני אסביר:
צרכים תלויי שהות
כאן מדובר על צרכי הילדים, שקשורים לשהות שלהם בבית שלכם.
כלומר: כל הצרכים שלהם שנובעים מכך שהם נמצאים אצלכם, לפי הסדרי השהות שנקבעו בהסכם הגירושין.
למשל:
כלכלה- אוכל
מדור ואחזקת מדור שכבר חישבנו קודם- שכ"ד, משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, אינטרנט, ועד בית ועוד.
טואלטיקה ופרפומריה- מגבונים, שמפו, סבון, קרמים למיניהם, נייר טואלט ועוד.
תשלום קופ"ח בסיס ותרופות שנמצאות בסל הבריאות.
ביגוד והנעלה הן הוצאות שניתן להתייחס אליהן כתלויות שהות וניתן גם לא.
ככל שחלוקת זמני השהות בין ההורים היא שוויונית יותר, הנטייה היא לראות בביגוד והנעלה צרכים שלא תלויי שהות. ככל שיש הורה שהשהות אצלו גדולה יותר, הנטייה היא להכניס ביגוד והנעלה לצרכים תלויי שהות אצל אותו הורה.
צרכים שאינם תלויי שהות
כאן מדובר על כל צרכי הילדים שלא קשורים לזמן שהם מבלים אצל אחד ההורים. למשל:
כל הוצאות החינוך, חוגים, קייטנות
טיפול נפשיים, טיפולי שיניים, ביטוחים פרטיים
דמי כיס, מתנות לימי הולדת, מסיבות, משקפיים, טלפון נייד ועוד.
יש הורים שמביאים בחשבון גם צרכים עתידיים כמו שיעורי נהיגה, תואר ועוד.
אז לאחר שביצענו את מבחן ההכנסה הפנויה וראינו כמה כסף נשאר לכל אחד מההורים מהמשכורת לשם תשלום הוצאות הילדים, ואחרי שאפיינו את הצרכים תלויי השהות והצרכים שאינם תלויי שהות, אנחנו מבצעים חישוב של כמה כל אחד מההורים צריך לשלם, עבור כל הצרכים של הילדים.
ומי דואג למלא את צרכי הילדים?
בהסכמי הגירושין היום יש הורה מרכז, שיכול להיות אחד מההורים או שניהם יחדיו אם זה נכון ומתאים, שדואג למילוי כל צרכי הילדים מאותו סכום כסף שהוקדש לכך.
מינוי הורה מרכז הוא חלק מנושא אחריות הורית, ועליו אתם יכולים לקרוא כאן.
אני מקווה שעזרתי לכם להבין את הדרך בה בית המשפט חושב כיום.
חשוב להבין שאין חוק מוסדר בתחום תשלומי כלכלת ילדים, רק פסיקות מנחות של בתי המשפט.
לכן, יכול להיות שהיום או מחר בית משפט מסוים יפסוק כך או אחרת לגבי מקרה מסוים, והתפיסה המשפטית תשתנה.
לכן, תמיד חשוב קודם לבדוק איתי כי כל מקרה עומד לגופו, כפי שכל אחד מאיתנו שונה.
ואחרון חביב: כל הסכמי הגירושין שאני מבצע נכתבים יחד עם עו"ד שבודק אותם ומוודא שהכל תקין לפני שהם עוברים אליכם לעיון.
ואם החלטתם להתגרש בכבוד הדדי - צרו קשר, ובואו נתחיל בתהליך, בכבוד ובמהירות.